יום חמישי, 23 באוקטובר 2008

קונצרט פלוקסוס

פלוקסוס מי? מה? איפה? מתי? למה?

דוגמא למהות פלוקסוס — קונצרט למאה מטרונומים של המלחין ההונגרי ג'ורג' ליגטי — משנת 1962 — כמו פינגוינים, או כמו נגנים לבושים חולצה לבנה, עניבה ופראקים, מתנודדים לקצב המוסיקה שהם מנגנים; החיים זורמים (וזו המשמעות המילולית של flux) אל תוך האמנות (וחזרה לחיים, חוזר חלילה): מטרונום (כלי עזר למוסיקאים) הופך בעצמו לאמנות (מבצע, הפעולה הממשית שלו בחיים — המחשת קצב המוסיקה — נעשית האירוע האמנותי) — חומר ותוכן מתלכדים. נשמעים כמו מחיאות כפיים לא מסונכרנות, לעתים כן — כאוס וסדר.
כאן יש גם פרטים טכניים וכאן יש הסבר מפורט על אפשרויות הביצוע של היצירה.

פלוקסוס מתברר כמבשר של אמנות שעניינה תקשורת, וזרימה בין החיים והאמנות — כפי שנטען כאן על יצירה ברשת ורשתות יצירתיות. עוד נשוב ונעסוק בפלוקסוס.

יום ראשון, 21 בספטמבר 2008

רשת סיפורי מסע

הפרויקט המסקרן ביותר בהקשר "רשתות יצירתיות" שהיה בפסטיבל ArsElectronica בלינץ, אוסטריה, החודש, היה Keitai trail העוסק בהיבטים שונים של "mobile", של קבוצת סטודנטים/בוגרים מאוניברסיטת טוקיו. הפרויקט מבוסס על השתתפות הקהל, האנשים שהם מבקשים לראיין. כל אחד מתבקש/ת להציג חפץ/דבר/משהו הקשור ל"מוביליות", במלת מפתחשמתקשר למלת מפתח שניתנה על ידי משתתף קודם, המוצגת בפניו/ה על ידי המראיינים.
הם מצלמים ראיון קצרצר (15 שניות), בו המשתתף מציג את הדבר שבחר ומציע מלת מפתח חדשה בעקבותיו. למשל: "היומן שלי הוא הדבר הנייד החשוב שלי, יומן הוא גם שומר זכרונות". אבל יש גם הצעות מפתיעות למוביליות, אברי הגוף למשל, המוח, או כל מה שאנחנו נושאים איתנו. לא רק טכנולוגיה דיגיטלית.
בשעת הראיון, המראיינים לבושים בבגדי-מסע יפנים מסורתיים ומחיים בכך מסורת, וקושרים אותה להווה הדיגיטלי, אך יוצרים בו-בזמן פלטפורמה ליצירת קהיליה אנושית רחבה, לוקלית-בינלאומית, הקושרת מקומות פיזיים וחלל וירטואלי.

תמונות נוספות מהפרויקט ותעוד מהפרזנטציה שלהם בפסטיבל אפשר למצוא בבלוג שלהם, כאן.


יום שישי, 29 באוגוסט 2008

רשת וירטואלית על ספסל בגן הציבורי

אמנות היגרה לרשת כבר בתחילת ה-World Wide Web. הכוונה אינה ל"שיתוף קבצים", פרסום ציורים לצורך מכירה או אפילו לא צילומים (באתר בנוסח פליקר הפופולרי). כוונתי להצביע כאן על אמנות שיישמה מהרגע הראשון את התכונות הייחודיות של הרשת, כתקשורת — בין בני אדם, בין מרחבים, בין הפיזי והוירטואלי. הרשת התגלתה כמקום מצוין לצורות אמנות שנחשבו שוּליות לזרם המרכזי של ציור-פיסול ואפילו מיצבים. צורות אמנות שהתקשורת בין האמן/ית והצופה היא בעצם המגדירה אותן, כגון מיצגים (פרפורמנס), אמנות-דואר. שורשיהן של צורות אמנות אלו במאה העשרים בימי הדאדא (שנות העשרים)
למשל במופעי קריאת ה"שירה פונטית" (צלילים, לא מלים בעלות משמעות) של הוגו בול

או בקבוצת הפלוקסוס (משנות הששים) ובאמנות המושגית בשנות השבעים.

המיצג שהיה ככל הנראה הראשון ברשת בשנת 1994 נעשה על ידי שתי אמניות — במקרה או שלא במקרה (ועל כך בפעם אחרת) — נינה סובל (Nina Sobel) ואמילי הרטצל (Emily Hartzell). המיצג נעשה במסגרת פרויקט שיתופי שלהן "ParkBench", שהתייחס לספסלים בסנטרל פארק כנקודות תקשורת זמינות לכל עובר אורח. מצלמת רשת פתחה וחשפה את הנעשה בסטודיו (פעילות בסטודיו כפרפורמנס) בפני הצופים. בנוסף, הן הזמינו אמנים/ות להתארח בפרויקט שלהן תחת הכותרת ArTisTheater, שאירח בכל שבוע מופע וידאו-פרפורמנס אחר. את תיעוד המיצגים אפשר למצוא כאן.

יום שלישי, 5 באוגוסט 2008

מציאות כפולה - בין הממשי לוירטואלי

הרשת מסתעפת והיא עשויה מסנסורים המקשרים בין העולם הממשי (הפיזי), שבתוכו אנו חיים בגופנו, מסתובבים בו, ובין עולם וירטואלי, כפי שחקר ג'וש ליפטון במעבדה ב-MIT וכתב על כך בדוקטורט שלו, במסגרת קבוצת מחקר של סביבות מגיבות Responsive Environments Group.



אם נחשוב על כך, הרי באופן כלשהו תמיד אנחנו מתקיימים במקביל ובו-זמנית בעולם ממשי ובעולם וירטואלי — העולם הפנימי שלנו, החלומות, המחשבות, התסריטים שאנחנו יוצרים בראש לפני פגישה, מדמיינים איך אנשים ייראו ומתאכזבים או מופתעים במפגש פנים-אל-פנים. הוירטואלי המתווך על ידי טכנולוגיה הוא למען האמת ממשי ופיזי הרבה יותר, הוא מורכב מחיישנים, מעגלים אלקטרונים, כבלים, מתגים, ומה שלא יהיה. אז איפה באמת עובר התיחום בין הממשי והוירטואלי?



שאלה חשובה יותר, שאנחנו כנראה מתחמקים ממנה היא: מדוע אנחנו מחפשים את ההבחנה הזו?

יום ראשון, 20 ביולי 2008

Steve Jobs demos Apple Macintosh, 1984

הנה זה מגיע, המחווה שלי למחשב היחידי הראוי לתואר "מחשב", במובן של מחשב כמכונה חכמה שהאינטראקציה שלה עם המשתמש/ת היא אינטואיטיבית, כייפית, ובאמת מעניקה חוויית משתמש... עוד מאז, 1984. צפו בסטיב ג'ובס (עם פפיון וצעיר בעשרים וכמה שנים, כשהיה הצעיר ביותר בחדר). כאן תזכו אפילו לראות את ביל גייטס (כן!) אומר את שבחיו על המק. ועל ההבחנות של סטיב ג'ובס הצעיר על מייקרוסופט, אין לי מה להוסיף, כי מיטב כספי שהושקע בשלושה מחשבי מק במשך 17 שנים (שוב: 3 מחשבים בלבד, 17 שנים) מדבר בעצמו.

ועכשיו, תראו אותם מחניפים האחד לשני בפניהם... (כששניהם כבר ה'קשישים' בחדר).

וכאן אתר המוקדש להיסטוריה של המק ואפל. והפרסומת הבלתי נשכחת לחשיפת המקינטוש ב1984, "תראו מדוע 1984 לא תהיה כמו '1984' "

וברצינות, קישור למאמר של טים רוהרר, על תכנון אינטרפייס מחשב-אדם. במאמר הוא עוסק בהרחבה בניתוח אחד המאפיינים של המק מאז: הוצאת דיסק (אז, דיסקט), ע"י גרירה לסל המיחזור, ובקשר בין מטפורת המכתבה (Desktop Metaphor) שהנחתה את יוצרי המק, לבין פעולות שלנו בעולם הפיזי ותגובות רגשיות הנובעות מכך, כלפי המכתבה הוירטואלית של המחשב.

יום שבת, 12 ביולי 2008

איפה הקישורים החסרים?


מה היה פעם? איך היתה הרשת בתחילת ימי האינטרנט וה-www? ובעיקר: מה עלה בגורלם של האתרים הראשונים ההם (מאמצע שנות התשעים)?
על כך ב"מוזיאון של הקשרים החסרים" "Museum of Missing Links" שהקימה היסטוריונית וחוקרת אמנות ומדיה ורנה קוּני (Verena Kuni), החוקרת את הרשת מימיה הראשונים, ועוסקת גם בהיבטים פמיניסטיים. קשר קיים מחבר לאתר של הסופר וחוקר אינטרנט, ברוס סטרלינג , ולאתרים אחרים של "קישורים חסרים" המשמרים את התכתובות שהוחלפו ברשת מאמצע שנות התשעים, רשת שהיתה בראשיתה טקסטואלית והתבססה במידה רבה על אימיילים.

בשנת 2007 נכחתי בהרצאה של ורנה קוני בסימפוזיון בפסטיבל ArsElectronica, שכותרתה היתה "מדוע לא נהייתי היסטוריונית של אמנות רשת".

Verena Kuni (CH)

"Why I Never Became a Net Art Historian"

As the title implies, my lecture will explore why I never became a net art historian. This suggestion may seem to implicate the reasons were rather personal and subjective than anything else. However, to my great regret this is not the case. Moreover, what distracted me from getting into this position was anything but a stable set of causes. Rather reasons were undergoing changes over the years.

In fact my attempt to investigate the determining factors will allow closer insight into what is sometimes called "a" or even "the history of net art", as well as to discuss a whole range of methodological, technical and technological, economical and context-related problems that were and are relevant for a systematic approach to the developments in the related field of cultural production.

וכאן תמצאו וידיאו או פודקאסט (בגרמנית) של הרצאתה.




יום שבת, 28 ביוני 2008

אמנות בשיתוף ברשת (1)


אינטרנט מון-אמוּר



הרשת, אם לא שמתם לב, מבוססת עדיין בעיקר דווקא על טקסטים, והחידוש המסעיר של 'היפרטקסט' כבר הזדקן. אמנות ברשת משתמשת בתכונות אלו כתשתית ליצירה משותפת בין האמנית והצופים (מבקרים בחלל הפיזי של הגלריה, או ברשת).

היום הרשת הביאה אותי אל פרויקט שכותרתו האם אני יצירת אמנות? פרויקט בשיתוף הצופים בגלריה, 2002, והנה גם באינטרנט טקסט שיתופי. הפרויקט הוא עבודתה של אמנית רשת, וידיאו, מיצב ומיצג Annie Abrahams וזה הקישור לבלוג שלה.

וזה הבלוג על כתיבה-קולקטיבית.

ההגדרות של יצירת אמנות-בלוג-פורטל-טקסט-אמן/ית-מחבר-קורא/משתתף/ת מיטשטשות, ואולי מתהווים מרחבים חדשים המאפשרים קיום בו-זמני, מקביל, משתנה בין כל אלה.






יום שבת, 21 ביוני 2008

מפת קישורים של האינטרנט


Internet Splat Map
Originally uploaded by jurvetson

מהי הגיאוגרפיה של האינטרנט? מפות האינטרנט הן רשתות, המיוצרות על ידי שימוש בטכניקות של האקרים (הסבר מפורט בדף הפליקר של התמונה המצורפת). חשוב להבדיל בין מפות של האינטרנט (התשתית המאפשרת את התקשורת) לבין מפות של WWW, שהן מפות העולם הוירטואלי: האתרים והקישורים ביניהם. באתר של אלברט-לסלו ברבאשי יש מפות מאירות עיניים שלהם, ובכלל, מומלץ לקרוא את ספרו קישורים, המדע החדש של רשתות (הוצאת פרוזה-עיון, 2004). האם השוואה בין המפות יכולות ללמד משהו על הקשרים בין כלכלה, מדינות מפותחות ומדינות מתפתחות או 'עולם שלישי' לבין האינטרנט והWeb? באתר של ברבאשי תמצאו בהמשך למפות האינטרנט והווב גם מפות של רשתות חברתיות, רשתות ביולוגיות, אמנות, ועוד —הוא שנאמר, המטפורה החדשה של רשת.

יום שבת, 14 ביוני 2008

אמנות כתזרים מידע




מרכז האמנות העכשווית "Franklin Furnace" בניו-יורק, הפועל מאז שנות השבעים בחזית האלטרנטיבות האמנותיות, ביניהן כמרכז פרפורמנס, העלה בשנת 1996 לרשת שהיתה רק בחיתוליה, במקביל לתערוכה, פרויקט שתיעד שינויים שלמעשה כבר התרחשו באותה עת באמנות, מהיותה "נכסים", אובייקטים להתהוותה כמאגר נתונים, כשטף נתונים, רשת של נתונים. הקודים הצבעוניים (כחול=היוצרים, ורוד=אמנות, עבודות אמנות, כתום=חללים המאוכלסים על-ידי האמנות), הם דוגמא למיפוי חזותי, לא לינארי ולא היררכי — כפי שהרשת יכולה להציע. הקידוד הצבעוני והמיפוי מופיעים גם בדפים המתייחסים לעבודות האמנות עצמן, וכך במבט אחד אפשר למיין את המידע, עוד לפני שמתחילים לקרוא בתוכן. למשל בעמוד המציג את הפרויקטים הראשונים שנעשו ברשת עצמה או בעמוד העוסק באמנות דואר משנת 1985, או בעבודתו של "אמן לא ידוע" (התמונה למעלה) שעברה מעולם האמנות לרשת כאשר המבקרים בגלריה נעשים חלק מהקבוצה המקיפה את האמן.




יום שני, 9 ביוני 2008

Ilya Prigogine - Art as a metaphor for the view of the world

היא מעסיקה את הבלשנות, את מדעי המח, את חוקרי התרבות והיא כלי מרכזי של הבעה אמנותית: מטפורה. איליה פריגוז'ין, זוכה פרס נובל בכימיה, שעבודתו היתה בסיס חשוב לפיתוח שדה המחקר של המורכבות, מציע לנו לראות באמנות עצמה מטפורה לראיית עולם.

לחיצה על התמונה תפתח סרטונים נוספים על פריגוז'ין ונושאים קשורים.

יום שבת, 7 ביוני 2008

רשת של כשרונות. ומה אתכם?

האמירה הבאה באה מפיו של ג'ורג' ברנרד שאו:



אתם בטוחים שהשיר שמיקססתם במחשב, הצילומים שהעברתם דרך הפילטרים בפוטושופ, סיפור שכתבתם או ציור שציירתם על נייר הם הברקה צרופה? אל תחכו ל"אמן נולד", הפיצו את השמועה עוד היום, באתר שנועד בדיוק כדי לשתף אחרים בכשרונותיכם: רשת של כשרונות. נשמח אם תשלחו לנו קישור ותספרו לנו מה קורה.







יום רביעי, 4 ביוני 2008

Seesmic du Jour 124: Joi Ito explains Creative Commons

על רקע פסטיבל הסרטים בקאן, שיחה על שיתוף, על יצירה של חובבים ומקצועיים

כדורגל רובוטים

הנה מגיע יורו 2008. מי שמשתעמם (משתעממת...) או ממש לא מבינה מה העניין, אולי מופעי/תחרויות כדורגל רובוטים שתתקיימנה באותם ימים בציריך, שווייץ ובלינץ, אוסטריה, יהיו מלהיבים יותר. לינץ מארחת מידי שנה את פסטיבל אמנות וטכנולוגיה ArsElectronica, וזה יתרחש השנה בתחילת ספטמבר.

יום שני, 2 ביוני 2008

עבודה בתהליך







התחלנו



הנה מתחילים... מרחב למחקר יצירה בשיתוף ברשת. נראה מה הרשת תביא...


ובינתיים, קפה (טוב, תה) וקפקא