הנה זה מגיע, המחווה שלי למחשב היחידי הראוי לתואר "מחשב", במובן של מחשב כמכונה חכמה שהאינטראקציה שלה עם המשתמש/ת היא אינטואיטיבית, כייפית, ובאמת מעניקה חוויית משתמש... עוד מאז, 1984. צפו בסטיב ג'ובס (עם פפיון וצעיר בעשרים וכמה שנים, כשהיה הצעיר ביותר בחדר). כאן תזכו אפילו לראות את ביל גייטס (כן!) אומר את שבחיו על המק. ועל ההבחנות של סטיב ג'ובס הצעיר על מייקרוסופט, אין לי מה להוסיף, כי מיטב כספי שהושקע בשלושה מחשבי מק במשך 17 שנים (שוב: 3 מחשבים בלבד, 17 שנים) מדבר בעצמו.
ועכשיו, תראו אותם מחניפים האחד לשני בפניהם... (כששניהם כבר ה'קשישים' בחדר).
וכאן אתר המוקדש להיסטוריה של המק ואפל. והפרסומת הבלתי נשכחת לחשיפת המקינטוש ב1984, "תראו מדוע 1984 לא תהיה כמו '1984' "
וברצינות, קישור למאמר של טים רוהרר, על תכנון אינטרפייס מחשב-אדם. במאמר הוא עוסק בהרחבה בניתוח אחד המאפיינים של המק מאז: הוצאת דיסק (אז, דיסקט), ע"י גרירה לסל המיחזור, ובקשר בין מטפורת המכתבה (Desktop Metaphor) שהנחתה את יוצרי המק, לבין פעולות שלנו בעולם הפיזי ותגובות רגשיות הנובעות מכך, כלפי המכתבה הוירטואלית של המחשב.
