דוגמא למהות פלוקסוס — קונצרט למאה מטרונומים של המלחין ההונגרי ג'ורג' ליגטי — משנת 1962 — כמו פינגוינים, או כמו נגנים לבושים חולצה לבנה, עניבה ופראקים, מתנודדים לקצב המוסיקה שהם מנגנים; החיים זורמים (וזו המשמעות המילולית של flux) אל תוך האמנות (וחזרה לחיים, חוזר חלילה): מטרונום (כלי עזר למוסיקאים) הופך בעצמו לאמנות (מבצע, הפעולה הממשית שלו בחיים — המחשת קצב המוסיקה — נעשית האירוע האמנותי) — חומר ותוכן מתלכדים. נשמעים כמו מחיאות כפיים לא מסונכרנות, לעתים כן — כאוס וסדר.כאן יש גם פרטים טכניים וכאן יש הסבר מפורט על אפשרויות הביצוע של היצירה.
פלוקסוס מתברר כמבשר של אמנות שעניינה תקשורת, וזרימה בין החיים והאמנות — כפי שנטען כאן על יצירה ברשת ורשתות יצירתיות. עוד נשוב ונעסוק בפלוקסוס.
